קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת וַאֲנִי מִתְנַצֶּלֶת
מֵרֹאשׁ
עַל טָעֻיּוֹת הַנִּקּוּד
עַל חֹסֶר הַמִּקּוּד
עַל הָעִנְיָנִים הַלֹּא גְּמוּרִים
עַל הַכְּתָמִים הָעֲכוּרִים
עַל הַנְּשִׁימוֹת הַדְּלוּחוֹת
עַל הַצִּפֹּרְנָיִם הַמְּלֻכְלָכוֹת
עַל הַשִּׁנַּיִם הַטְּחוּנוֹת
עַל הַשָּׁנִים הַשְּׁחוּנוֹת
עַל הַתְּאוּרָה הַגְּרוּעָה
עַל הַשִּׁכְחָה הַפְּרוּעה
עַל הַמִּלִּים
הָאֲרֻכּוֹת, הַמִּתְעַקְּשׁוֹת, הַנִּדְחָקוֹת.
* * * * *
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת וַאֲנִי מִתְנַצֶּלֶת
רֵאשִׁית עַל הַנְּדִירוּת
שֵׁנִית עַל הַמְּיֻשָּׁנוּת
שְׁלִישִׁית עַל הָאֹרֶךְ
רְבִיעִית עַל הַהֲבָרוֹת הַמְּסֻרְבָּלוֹת
חֲמִישִׁית עַל עֶשֶׂר הָאוֹתִיּוֹת הַלּוֹעֲזִיּוֹת
הַמַּרְכִּיבוֹת צְלִילִים חוֹרְקִים, לֹא נְכוֹנִים:
בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת אֶתְחַזֶּה לְלִילִי, לְהָקֵל, מִתְרַגֶּלֶת
שֶׁלֹּא קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת, מִתַּרְגֶּמֶת
מִשָּׂפָה זָרָה אַחַת לְאַחֶרֶת
וַעֲדַיִן, שְׁמִי אֶחָד וַאֲנִי נִנְעֶלֶת
בְּתוֹכוֹ, יְחִידָה
וְזָרָה
* * * * *
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת וַאֲנִי מִתְחַלְחֶלֶת
לַמַּחְשָׁבָה שֶׁאֶשָּׁאֵר כָּזוֹ
אַחַת וִיְחִידָה, לְכָל הַיּוֹתֵר
בְּתוֹךְ אֵיזֶה גּוּף מִתְפּוֹרֵר
נֶאֱחַז בְּגוּפִים אֲחֵרִים
מִתְהַפֵּך בְּתוֹכָם
מְחַפֵּשׂ בְּנֵי אָדָם.
* * * * *
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת וַאֲנִי מְסֻגֶּלֶת
לִהְיוֹת כְּמִי שֶׁחָיָה
בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַזֶּה
בְּתוֹךְ הַגּוּף הַזֶּה
שֶׁאֵינָהּ מִתְבַּלְבֶּלֶת וְאֵינָהּ שׁוֹאֶלֶת
מָה הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁל מִי הַגּוּף הַזֶּה, מִסְתַּגֶּלֶת
לְצוּרוֹתֵיהֶם הַמִּתְחַלְּפוֹת, מִסְתַּכֶּלֶת
בְּצִבְעֵי הַמַּיִם שֶׁלָּהֶם, כָּל נְגִיעָה
מְצַיֶּרֶת אֲדָווֹת, שׁוֹקֶלֶת
אִם לִטְבֹּל בְּתוֹכָם
וּמָה יוֹתִירוּ עַל הָעוֹר
הַשָּׁקוּף
* * * * *
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת וַאֲנִי מְרַגֶּלֶת
אַחֲרֵי בְּנֵי אָדָם,
לְהָבִין וּלְחַקּוֹת אוֹתָם
אֶת הַתְּנוּעוֹת, הַמַּבָּטִים,
צוּרַת הִלּוּכָם, הִתְפָּזְרָם
וְהֵאָסְפָם
אֶל הָעוֹלָם
וּמִמֶּנּוּ
* * * * *
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת וַאֲנִי מִתְנַהֶלֶת
בְּצוּרָה שֶׁלֹּא מְבַיֶּשֶׁת, מְבַקֶּשֶׁת
מִיְצִירֵי הָעִוְעִים לִשְׁמֹר עַל שֶׁקֶט, שֶׁלֹּא נֵדַע
מִתְעַמֶּקֶת בָּרְצָפוֹת, מְחַפֶּשֶׂת פִּנָּה
חֲבוּיָה, צָרָה, עֲדִינָה
לִיצֹר שָׁם, לְהִצָּרֵר
בִּצְרוֹר הַחַיִּים
* * * * *
קוֹרְאִים לִי חֲבַצֶּלֶת, אוֹ שֶׁלֹּא קוֹרְאִים, וַאֲנִי בָּאָה
כְּדַרְכָּן שֶׁל פְּרָחִים צַיְתָנִיּוֹת
שֶׁאֵינָן מְחֻבָּרוֹת לַאֲדָמָה
שיר יפה מאוד, תודה!
התענוג – והשאר – כולם שלי.
שלום חבצלת!
זה עתה הכרתי את הבלוג שלך, בשיטוט קל של צהרים. נכנסתי לבקר אולי בזכות שם המשפחה המשותף (שלי מאישי), וגיליתי שאני אוהבת את השם חבצלת, כי יש לו בדמיוני ניחוח של אגדה, ריח של נרקיס, גוון מוזהב ורקמה של נסיכה.
אני אוהבת את ה-מעין מחזור /קוראים לי חבצלת/ כולל את המתנצלת / מרגלת / מסוגלת וכו'. אוהבת את אהבת המילים הצלולות, המצלצלות החורקות ומתגלגלות וגם המתנצלות.
כְּדַרְכָּן שֶׁל פְּרָחִים צַיְתָנִיּוֹת –
טעות לשון יפה וציתנית; אבל אולי שווה לנסות; תפרחות או מתפרחות ציתניות…
נעים להכיר – רוחה
אהבתי.
מומלץ אצלי ב-שירה :))